<h1>שערי דורא הלכ' נדה סימן כ"ב</h1>
<h2>דף ז:</h2>
ואני מצוה לנשים לברך לאחר הטבילה ולברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה כשהיא עומדת עדיין במים אם הם עמוקים שמכסין את לבה והם עכורים ואם הם צלולים עכרן ברגליה ואם אינה יכולה לעכרן ברגליה תלביש חלוקה בעוד רגליה במים כדי שתהא ברכה סמוכה לטביל' וקודם הטבילה לא תברך דכל הברכות מברכין עובר לעשייתן חוץ מטבילה ומסתמא איירי בכל חייבי שטבילות לא נאמרו בטבילת גר דווקא מיירי ואף על גב דקיימא לן כרבי יודא ב"ב דטמא קורא ומברך כי אורחי גבי טבילה כיון שלאחר הטבילה מברך בטהרה שפיר טפי שתמתין מעט עד אחר הטבילה דהיכא דאפשר לעשו' בטהר' עבדינן והיכא דלא אפשר לא אפשר כ"פ (ראבין) [ראב"ן] ושאר גאונים.
